Home » סיפורי הצלחה » עדינה – תאונת עבודה

עדינה – תאונת עבודה

  • תאריך: 18.05.2015
  • ניכתב ע"י:  
  • סגור לתגובות על עדינה – תאונת עבודה

עדינה, בת 45, נפגעה בתאונת דרכים בדרכה לעבודה ביום 25/11/2003, תאונה אשר טלטלה את חייה. טרם התאונה עבדה עדינה כמהנדסת מצליחה והשתכרה משכורת גבוהה והתאונה הזו שינתה את חייה לחלוטין. בתאונה נפגעה עדינה בצווארה ובגבה וכן חשה ירידה קוגניטיבית ביכולותיה מלווה בפגיעה נפשית, בגינה התקשתה להמשיך ולעבוד בעבודתה כמהנדסת ועל כן לבסוף פוטרה.

ביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ועדינה הגישה תביעה לנכות מעבודה. ועדה רפואית שהתקיימה ביום 07/03/2005 קבעה כי לא נותרה לה נכות אורתופדית ונירולוגית כתוצאה מהתאונה וקבעה לה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בגין מצבה הנפשי בעקבות התאונה. בנוסף, הועדה קבעה שאין מקום להפעיל את תקנה 15 שכן עדינה מסוגלת לחזור לעבודתה כמהנדסת. בגין החלטה זו קיבלה עדינה מענק חד פעמי.

סיפורי הצלחהעדינה, שהרגישה כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לה ירידה קוגניטיבית קשה מלווה בפגיעה תפקודית בכושר עבודתה וביכולות התפקוד הבסיסיות והיומיומיות, חשה כי ביטוח לאומי לא מעריך נכונה את מצבה הרפואי וכתוצאה מכך גם הסביבה החברתית הקרובה לא מעריכה את מצבה אשר לא בא לידי ביטוי בעין כמו נכות פיזית. היא לא הייתה מוכנה לוותר ופנתה לעורך דין על מנת להגיש תביעה להחמרת מצב. התיק היה אצל עורך הדין במשך מס' שנים במהלכן הפנה אותה למס' חוות דעת רפואיות ולבסוף הגיש תביעה לדיון מחדש בתאונה על פי תקנה 36. ביום 30/04/2014 דנה ועדה רפואית בקביעת דרגת נכותה מחדש בגין התאונה שבנדון וקבעה לעדינה 10% נכות נוספים בגין הירידה הקוגניטיבית וסה"כ 19% נכות לצמיתות החל מיום 05/11/2013. בגין החלטה זו הייתה זכאית עדינה למענק נוסף עבור 9% נכות נוספים. הועדה הייתה מנועה מלדון בתקנה 15 מאחר ועל פי חוק תקנה 15 לא יכולה לשנות זכאות ממענק לקצבה.

עדינה חשה שגם האחוזים הללו אינם משקפים את מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה, שכן במהלך השנים היא ניסתה לעשות הסבת מקצוע להוראה וגם מתפקיד זה פוטרה עקב תפקודה הקוגניטיבי עדינה פנתה לאותו עורך דין שטיפל בה וביקשה ממנו שיערער על ההחלטה הזו. עורך הדין הסביר לה שלדעתו סיכויי הערר נמוכים ולכן הוא ממליץ שלא לערער על ההחלטה, עדינה לא הייתה מוכנה לוותר ולבסוף פנתה למשרדנו.

במסגרת העבודה על הערר הבחנתי כי ישנן מס' טענות מהותיות שלא נטענו בעבר וצרפתי אותם לנימוקי הערר האחרים על אחוזי הנכות בגין מצבה הנפשי והירידה הקוגניטיבית. ועדה רפואית לעררים קיבלה את הערעור וקבעה לעדינה 53% נכות לצמיתות החל מיום 05/11/2013. הועדה קבעה נכות רפואית של 35.2% ונוכח הפגיעה הקשה בכושר עבודתה הפעילה גם את תקנה 15 שזיכתה את עדינה באחוזי הנכות הגבוהים. עדינה זכאית היום לקצבה של כ-12,500 ש"ח למשך כל ימי חייה.

מקרה זה הוא דוגמא לתהליך ארוך ומייגע שיכול היה להיחסך מהתובעת לו הייתה בוחרת בייצוג משפטי המתאים למקרה שלה. חשוב לזכור שבחירה בעורך דין המתמצא בתחום הזכויות הרפואיות הינה חשובה לתהליך כולו, הן למימוש הזכויות הרפואיות במלואן והן למניעת עוגמת הנפש העלולה להיגרם במהלך התביעה.

 

 

מעבר למאמר הבאדניאלה - שירותים מיוחדים ›