Home » מידע שימושי » צרידות כפגיעה בעבודה

צרידות כפגיעה בעבודה

  • תאריך: 06.05.2014
  • ניכתב ע"י:  
  • סגור לתגובות על צרידות כפגיעה בעבודה

מהי צרידות?

צרידות מוגדרת כהפרעת קול, כלומר כאשר גובה הטון, איכות הקול או עוצמתו מסבים את תשומת הלב של המאזין ואף מפריעים להבנת הדברים הנאמרים.

 צרידות

מהו מקור הצרידות?

הצרידות נגרמת בעיקר משימוש ממושך ולא תקין של מיתרי הקול, שימוש בצורת נשימה לא מתאימה ומצעקות הגורמות להיווצרות שטפי דם על פני המיתרים, בצקות ואף להופעת יבלות ופוליפים על מיתרי הקול.

על פי הספרות המקצועית הרפואית, שטפי דם/יבלות/פוליפים במיתרי הקול הם תוצאה של דימום היכול לנבוע מטראומה בעת הפקת קול חזק (צעקה) או שימוש יתר שלהם ובדרך כלל ניתן להניח בסבירות גבוהה כי נזק זה, הגורם לצרידויות ואף איבוד קול, הינו תוצאה של שימוש יתר והרמת קול במהלך יום העבודה.

 

מי הם הנפגעים העיקריים?

הפגיעה במיתרי הקול נפוצה בקרב עובדים שעושים שימוש בקולם באופן תדיר וקבוע, דיבור מאומץ שעות רבות כחלק מעבודתם, דוגמת מורים, מרצים, גננות וזמרים. עובדים אלו נאלצים לעיתים להרים את קולם על מנת שהסובבים ישמעו אותם, עקב הקשבה לקויה או רעש סביבתי. דוגמא קלאסית לעובדים הסובלים מצרידות הינה, כאמור, מורים אשר נאלצים להרים את קולם ואף לצעוק כדי להשתלט על מספר רב של תלמידים, וזאת במשך שעות רבות כל יום ובתקופה שיכולה להגיע לעשרות שנים.

 

מהו ההליך הרפואי?

עובדים רבים הסובלים מצרידויות מתלוננים בפני רופא משפחה על צרידות, יובש בפה וקשיי בליעה ומופנים בדרך כלל לרופא אף, אוזן וגרון. הרופא מבצע, לרוב, בדיקת סיב אופטי הנקראת גם לרינגסקופיה. המדובר בבדיקה פולשנית בה מוחדר סיב אופטי/לרינגסקופ דרך הפה או אחד הנחיריים לחלל הלוע אל אזור המיתרים. בהמשך מופנים לעיתים לטיפול אצל קלינאית תקשורת ובמקרים קשים אף לניתוח.

 

מה כולל התהליך מול ביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי מכיר בצרידות כתאונת עבודה במקרה של צעקה חד-פעמית וחריגה אשר גרמה לצרידות או על דרך תורת המיקרוטראומה, המתייחסת לפגיעות זעירות וממושכות במיתרי הקול במקרה של שימוש יתר או שימוש לקוי במיתרי הקול במשך זמן.

במקרים בהם יאתר המוסד לביטוח לאומי גורמים נוספים שיכלו לגרום לנזק אותו מציג התובע כדוגמת עישון כבד, צרבות או ריפלוקס הוא עלול לטעון כי לא קיים קשר סיבתי ישיר בין הצרידות לעבודה ולדחות את התביעה.

לאחר ההכרה בצרידות כפגיעה בעבודה רצוי להגיש גם תביעה לנכות. הנכות תקבע ע"י רופא א.א.ג במסגרת וועדה רפואית, בהתאם לרמת הצרידות. במידה והרופא יקבע כי מדובר בצרידות קבועה וניכרת ללא קשיים בקליטת הדיבור יזכה התובע למענק חד-פעמי. במידה ויקבע הרופא כי מדובר בצרידות קבועה, בצורה קשה, הגורמת לקשיים לזולת בהבנת הדיבור או קליטתו יזכה התובע לקצבה חודשית.

גובה הפיצוי תלוי בגובה השכר של התובע.

 

מתי יש להגיש את התביעה?

בכל מקרה של צרידות הנגרמת מעבודה חשוב להגיש תביעה ובזמן, אף אם הפגיעה הינה מינורית ותזכה באחוזי נכות שאינם מזכים בפיצוי. חשוב להגיש תביעה מהסיבה שאם תחול החמרה במצב ניתן יהיה לפנות לחידוש הטיפול בתביעה בעתיד והעלאת אחוזי הנכות, ולא יגרם מצב של שיהוי אשר עלול לפגוע משמעותית בהיקף הפיצוי.

 

האם ישנה תלות בכושר העבודה?

חשוב לציין כי הגשת התביעה אינה מותנת בהפסקת העבודה. ואולם, מורה, מרצה, זמר או בעל מקצוע אחר שצרידותו הוכרה כפגיעה בעבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי וכתוצאה מצרידות זו הקטין את היקף עבודתו בצורה משמעותית זכאי לבקש מהוועדה הרפואית לדון בתוספת לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו (תקנה 15).

 

האם יש צורך בעזרה מקצועית?

במידה ואתה סובל מפגיעה כלשהי במיתרי הקול שנגרמה עקב עבודתך מומלץ להיוועץ בעו"ד המומחה בתחום בטרם הפניה למוסד לביטוח לאומי על מנת לבחון האם קיימת תשתית עובדתית מתאימה לתביעה וכדי למצות את הזכויות הרפואיות והכספיות המגיעות לך. פעמים רבות עורך דין יכול לטעון את הטענה אחרת ממך, בשינוי שיראה לך שולי, אך זהו ההבדל שיביא להצלחת התביעה.

מעבר למאמר הבאאובדן כושר עבודה - נכות כללית ›